כמו כל סיפור טוב, ההתחלה לא בישרה על הבאות. זה היה בתור לוועדת הקבלה לתואר שני להוראת שפות באוניברסיטת תל-אביב, שם נפגשו לראשונה זהר יעקבסון וגלית בן-ארצי ינאי. אף שלכאורה לשתיים רקע דומה, למעשה מבחינת אופי הן שונות מהקצה לקצה.
המפגש הראשון לא בישר על הבאות. שיחת מסדרון סתמית בין השתיים על לימודים ועל תואר הביאה את גלית למסקנה שעם זהר אין לה הרבה מן המשותף ועדיף לה לשמור ממנה מרחק. מכיוון שכל תכנית היא בסיס טוב לשינויים, החזיקה החלטה זו עד בדיוק השיעור הראשון בשנת הלימודים, אז שוב נפגשו השתיים, ותוך כדי השיעור החליטו לשתף פעולה במטלות הקורס.
העניין המשותף וההתמקצעות של השתיים בתחום ההוראה המתקנת והאבחון הדידקטי באנגלית היו הדברים שהעמיקו את הקשר בין שני ההפכים האלה. אהבתן המשותפת של השתיים למשחקים ככלי לימוד, השילוב של הידע התאורטי בלימודי התואר והעבודה בשטח עם ילדים בעלי לקויות למידה הביאו אותן למסקנה כי חומרי העזר והמשחקים ללימוד אנגלית הקיימים בשוק הישראלי אינם מספקים וכי כמה מהם אף אינם מתאימים לישראלים משום שהם פותחו כמשחקים לדוברי אנגלית כשפת אם.
"בעבודה השוטפת שלנו עם הילדים מצאנו שאוצר המילים במשחקים אינו מתאים לתרבות הישראלית ולחיי היום-יום. למשל באחד המשחקים להוראת אוצר מילים למתחילים באה המילה 'סנאי' – squirrel . מתי בדיוק ראיתם בפעם האחרונה סנאי מסתובב ברחובות תל אביב?" שואלת גלית. "הילדים לא היו מסוגלים לקרוא את המילה הזו בכלל ולהפנימה בשלב זה של הלימודים, שלא לדבר שזוהי מילה קשה להיגוי לתלמיד מתחיל" מוסיפה זהר. בעיה נוספת שהתמודדו עמה השתיים הייתה ענייני תרבות ודת. "נכון שלימוד שפה מלווה גם בחשיפה לתרבות אחרת, אבל לימוד המילה 'Christmas' יוצר בעיה מבחינת מבנה המילה, ולמקצת האוכלוסייה זו גם בעיה מבחינה דתית" מסכמת גלית. מכיוון שהן זהר והן גלית מאמינות כי השפה האנגלית היא הגשר לעולם וכי משחק הוא דרך נפלאה ללימוד אנגלית, מצאו שתיהן את עצמן מפתחות משחקים לשימושן הפרטי, כמו שרוב המורות לאנגלית עושות. "לא סתם השקענו במשחק מבחינה דידקטית, השקענו גם במראה המשחק ובאיכותו" נזכרת גלית.
עד כאן הסיפור אינו יוצא דופן, אלא שבשלב זה הוא קיבל תפנית מפתיעה. "קולגות שלנו התחילו לפנות אלינו בבקשה לקנות עותקים של המשחקים. מי חשב בכלל למכור, הרי המורות הללו הן חברות שלנו, אז נתנו להן את המשחקים" משחזרת זהר את ההתחלה.
התגובות לא איחרו לבוא. זהר וגלית החלו לקבל מחמאות מהקולגות שהמשחקים ממש עובדים. מורות סיפרו להן כי ילדים שלפני כן סירבו לשתף פעולה בשיעור ביקשו לשחק אנגלית בכיף , הידע שלהם באנגלית השתפר פלאים, והם התחילו ליהנות משיעורי האנגלית. "הבנו שעלינו על משהו טוב" אומרת זהר "כאשר המורות סיפרו לנו שאת המשחקים שלנו הן לוקחות הביתה כדי לשחק עם הילדים הפרטיים שלהן, אבל הגענו למסקנה שלא נוכל להמשיך ולחלק משחקים בשל העלויות של הפקת המשחקים" כך, ממש במקרה, נולדה לה היזמה שנקראת "זיגזג משחקי שפה", שהיא השותפות העסקית של השתיים.
גלית וזהר החלו לפתח את המשחקים ביתר שאת בד בבד עם עבודתן במשרד החינוך כמורות כדי לפתח את הרעיון לעסק. מאחר שהמודעות ליכולתם של משחקים ללמד הייתה נמוכה, לא מצאו השתיים שותף עסקי שיממן וישקיע ביזמה החינוכית, אך הדבר לא ריפה את ידיהן. בהשקעה עצמית לא מבוטלת ובשעות הפנאי והערב המאוחרות. "עשינו בעצם הכול. והכול זה אומר עיצוב גרפי של הקלפים ושל העטיפות, עימוד, הורדה לדפוס, קנייה והובלת הנייר, בקרת איכות בזמן הדפסה, איסוף, אריזה ואפילו סבלות." מסכמת זהר את התקופה הלחוצה ההיא. שוק המורים לאנגלית קיבל את המשחקים בזרועות פתוחות, ועשרים ואחד סוגי המשחקים הראשונים נחטפו.
בשלב זה פנו גלית וזהר ל"מ.ט.י – מרכז טיפוח יזמות", גוף עצמאי הנתמך על ידי משרד התעשייה והמסחר, כדי לקבל ייעוץ ולקדם את הרעיון. במשרד התלהבו מאוד מהמשחקים ומהאפשרויות הגלומות בהם, ו"זיגזג משחקי שפה" קיבלה מלגה של חונכות אישית מטעם משרד התעשייה והמסחר. גלית וזהר מספרות כי החונכות העסקית "פתחה להן את העיניים" לכיוונים אחרים ולחשיבה עסקית רחבה יותר, והן החליטו לפנות גם לשוק הפרטי ולפיתוח ערכות משחקים עבור הורים וילדיהם. מתברר כי לא מעט סוציולוגים ופסיכולוגים סבורים כי הבעיה הרווחת כיום היא שהורים אינם מוצאים את הדרך להגיע אל הילדים שלהם, שעסוקים כל היום בישיבה מול המחשב או בבהייה בטלוויזיה; ולא זאת בלבד אלא שהורים רבים מתוסכלים מחוסר היכולת שלהם לתקשר עם הילדים, לבלות זמן איכות עמם ולעודד אותם ללמידה. "השימוש במשחקים מעודד שימוש בשפה, מעורר מוטיבציה, מאתגר את הילדים ומפחית לחצים הקיימים בדרך כלל בתהליכי למידה, וזה בעצם הערך המוסף של המשחקים ללימוד אנגלית. לימוד השפה חווייתי ומהנה ותורם לחיזוק הקשר בין ההורה לילד תוך כדי משחק". מסכמת גלית.
האני מאמין של זהר וגלית הוא כי היזמה "זיגזג משחקי שפה" היא גשר לאנגלית וכי אנגלית היא הגשר לעולם. גלית וזהר לקחו את שיטת ההוראה בעזרת משחקים צעד אחד קדימה, והן מנחות סדנאות למורים ולסטודנטים להוראה בכל רחבי הארץ. בהתחשב בהידרדרות המתמדת בהישגי התלמידים באנגלית בשנים האחרונות וכן במעמדו ההולך ופוחת של מקצוע ההוראה, מרענן ומעודד לפגוש שתי מורות עם חזון, שהמילה "אידאולוגיה" אינה מילה גסה והוראת אנגלית בעיניהן היא שליחות.
